פסק דין בהיעדר הגנה – גם בהמרצת פתיחה?

בפסק דינו במסגרת רע"א 6678/09 ספדיה נ' גלעד (2011) הכריע בית המשפט העליון (כבוד השופט א' גרוניס) בשאלה העקרונית האם רשאי בית משפט לתת פסק דין בהיעדר תשובה בהמרצת פתיחה, וזאת מבלי שנקבע דיון בהליך זה. 

לטענת המבקשות, שלא הגישו תשובה להמרצת הפתיחה בערכאה הדיונית, אי קביעת הדיון בהמרצת הפתיחה מחייבת לבטל את פסק הדין שניתן כנגדן מחובת הצדק. לעומת זאת, המשיבים טענו כי בהיעדר כתב תשובה, יש לתת פסק דין על בסיס המרצת הפתיחה (הנתמכת בתצהיר), בהתאם לגירסה העובדתית היחידה המצויה בפני בית המשפט.

לאחר פירוט סדור של ההיסטוריה העומדת מאחורי הליך המרצת הפתיחה, קבע בית המשפט העליון כי אין לתת פסק דין מבלי לקיים דיון בהמרצת הפתיחה, וזאת אף אם לא הגיש המשיב כתב תשובה. 

קביעתו של בית המשפט בוססה על שלושה אדנים – ראשית, נוסחן העדכני של תקנות סדר הדין האזרחי מקנה זכות למשיב בהמרצת פתיחה להגיש תשובה, אך לא מחייב אותו לעשות כן; שנית, בטופס הנלווה להמרצת פתיחה לא נכללת אזהרה למשיב לגבי האפשרות לקבל פסק דין בהיעדר תשובה כנגדו (בניגוד למצב בהליכים אחרים); שלישית, למשיב עומדת זכות לחקור את המבקש על האמור בתצהירו התומך בהמרצת הפתיחה, אף אם כלל לא הוגש תצהיר נגדי. 

בית המשפט ציין כי המסקנה המשפטית לעיל פוגעת באחידות המשפטית (לעומת הליכים אחרים), כמו גם ביעילות ניהול ההליך המשפטי (זאת, שכן הדיון שיתקיים ייערך ללא פרישת יריעת המחלוקת בפני בית המשפט). יחד עם זאת, ציין בית המשפט כי מסקנה זו נדרשת "על פי המצב המשפטי דהיום", תוך שהוא פותח פתח להתערבות מחוקק המשנה בנושא זה.

הערות והארות:

1. מעניין יהיה לראות כיצד ישפיע פסק דין זה על יישום יתר ההלכות הנוגעות למתן פסק דין בהיעדר הגנה בהליך רגיל ביחס למצב בהמרצת פתיחה. כך, למשל, בהליך רגיל (שאינו המרצת פתיחה), אם בשעה שדן בית המשפט בבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה מצוי בתיק בית המשפט כתב הגנה שהוגש באיחור, אין להתעלם ממנו ואין לתת פסק דין (ראו, רע"א 8712/04 בן טוב נ' אורות הגליל, פ"ד נט(5) 693 (2005)). משמעות הלכה זו הינה כי הנתבע עשוי לזכות במעין ארכת חסד להגשת כתב ההגנה, ובלבד שבית המשפט לא דן בתיק עד הגשתו (המאוחרת) של כתב ההגנה. נוכח ביקורתו של בית המשפט העליון על אי חיובו של משיב בהמרצת פתיחה להגיש תשובה, עולה השאלה האם גם משיב בהמרצת פתיחה יוכל להגיש תשובה שלא במסגרת לוח הזמנים הקבוע בתקנות. ייתכן, כי במקרה שבהמרצת פתיחה יוגש כתב תשובה באיחור, בית המשפט יאפשר למבקש להוציאו מתיק בית המשפט (וזאת, בניגוד, כאמור, למצב בהליך רגיל).

2. האופן בו יש להשיג על פסק דין שניתן בהיעדר הגנה פורט בצורה יפה במסגרת ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה (2008) (חוות דעתו של השופט גרוניס). כפי שנקבע שם – ראשית, ניתן להגיש ערעור על פסק הדין בהיעדר ההגנה עצמו (במסגרתו של ערעור זה תידון אך ורק השאלה האם היה מקום לתת פסק דין בהיעדר הגנה, נוכח כתבי הטענות בתיק). שנית, ניתן גם להגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי הדוחה בקשה לביטול פסק הדין (במסגרתה של הבר"ע תידון אך ורק השאלה האם קמה עילה לבטל את פסק הדין, תוך בחינת סיכויי ההגנה והסיבה למחדל אי הגשת כתב ההגנה). נוכח אבחנה אנליטית זו עולה השאלה האם לא היה מקום במקרה לעיל להגיש ערעור בזכות, ולא בקשה לביטול פסק הדין ולאחריה בקשת רשות ערעור.      

3. מעניין אם מחוקק המשנה ירים את הכפפה ויביא לאחידות ביחס לחובה להגיש כתב הגנה וכתב תשובה, ובכל מקרה נראה כי זהו אינו אקורד הסיום בנוגע לנושא זה בהמרצת פתיחה.